טור, אבן העזר ט׳

מהדורה: אבן העזר, וילנה תרכ"ג

« טור Even HaEzer 8 טור Even HaEzer 10 »

1 בית יוסף פתח ↗

אשה שנשאת לשנים ומתו לא תינשא לשלישי וכו' בס"פ הבא ע"י סד: אמרינן דפלוגתא דרשב"ג ור' היא דלר' שמעון בן גמליאל לשלישי תנשא לרביעי לא תנשא ולרבי לשני תנשא לשלישי לא תנשא ומסיק התם דהלכה כרבי:

1 דרישה פתח ↗

שכבר הוחזקה להיות אנשיה מתים. בפ' הבע"י מפרש מ"ט אמר רב מרדכי מעין גורם ורב אשי אמר מזל גורם מאי בינייהו איכא בינייהו דאירסה ומת א"נ דנפל מדיקלא ומת ופרש"י דנפל מדיקלא ומת למ"ד מעיין גורם לא הוחזקה זו שהרי מעיינה לא גרם לו למות שהרי לא מת מחולי זה וכן באירסה ומת למ"ד מעיין גורם לא הוחזקה ורבינו כתב סתם שכבר הוחזקה סובר כמ"ד מזל גורם. וז"ל תרומת הדשן סי' רי"א ועיין בריב"ש סי' רס"ג. כ"פ יראה דלאו שפיר עבדי מה שאנו וכו' כמו שהעתיק הב"י. ועיין בב"י וכתב רש"ל בביאורי סמ"ג די"מ הטעם דחיישינן שהאשה נגזרה במערכה לאחר וא"כ כל מי שישאנה ימות עד שתבא לאותו שגזר עליה בפמליא של מעלה משא"כ באיש שיכול לישא אשה על אשתו. ומסיק רש"ל אף שנמצא בספר מקובל מ"מ הוא נגד דברי התלמוד דפליגי אי מעיין גורם או מזל גורם והתלמוד הוא לעולם עיקר גם בלאו הכי נראה דטעות הוא דממ"נ אי נגזרה לאדם אחר א"כ איך גזרו חכמים שלא תנשא והלא בהכרח תנשא ואם נאמר הש"י אינו מבטל גזירות חכמים ומבטל גזירתו כ"ש שלא ימות האיש ההוא שנשאה ומבטל גזירותיו והאריך עוד. כ"פ:

1 דרכי משה פתח ↗

וכתב נ"י פ' הבע"י דף תב"ה ע"א דאף אם נתארסה לב' וכו' וב"ב ב"י בשם ה"ה וכתב בהג"מ ס"פ כ"א מה' א"ב וז"ל דוקא מתו אבל נתגרשה כמה פעמים אין בכך כלום כך פי' התוספות ודלא כרש"י דסוף פ"ב דיבמות דאף בנתגרשה עכ"ל וכ"כ הר"ן ריש פרק נערה שנתפתתה ובנ"י ס"פ ב' דיבמות כתב בדברי רש"י ועיין בתשובת הרא"ש כלל נ"נ פי' מזל גורם:

1 אשה שנשאת לשנים ומתו לא תינשא לג' שכבר הוחזקה להיות אנשיה מתים ואם ניסת לשלישי כתב א"א ז"ל שכופין אותו להוציא דחמירתא סכנתא מאיסורא וכמו שב"ד חייבין להפריש האדם מאיסור כך חייבין למונעו שלא יפשע בעצמו ואם הכיר בה יש לה כתובה לא הכיר בה אין לה כתובה אבל משני יש לה כתובה אע"פ שלא הכיר בה ואיש שמתו לו שתי נשיו א"צ למנוע מלישא השלישית:

1 ב"ח פתח ↗

אשה שנשאת לשנים וכו' ברייתא ס"פ הערל דפליגי רבי ורשב"ג ואפסיקא הילכתא בנשואין כרבי דבתרי זימני הוי חזקה ואיכא למידק מדלא חילקו הפוסקים וכתבו בסתם משמע בין במת על מטתו בין נפל מן הגג לא תנשא לשלישי אלמא דהלכה כרב אשי דקאמר מזל גורם ודלא כרב הונא דקאמר מעיין גורם והשתא ודאי אפילו אירס ומת נמי אסורה כדאיתא בגמרא ואם כן קשה למה כתבו אשה שנשאת לשנים וכו' דאיכא למיטעי ולמימר דדוקא בנישואין דמעיין גורם אבל לא באירוסין והא ליתא ויש לומר דכיון דכתבו בסתם לא תנשא לשלישי ולא חילקו בין מת על מטתו ונפל מן הגג תו ליכא למיטעי ולמימר דמעיין גורם וממילא נמי ידעינן דבאירוסין נמי אסורה לשלישי ולא נקט נישואין אלא לאורויי דאפילו בנישואין אם עברה ונשאת לג' כופין אותו להוציא כדפסק הרא"ש מיהו להרמב"ם ספכ"א דהא"ב דכתב ואם נשאת לא תצא ואפילו נתקדשה יכנוס צריך לפרש איפכא דנקט נישואין לאורויי דדוקא לא תנשא לג' לכתחילה אבל אם נשאת לא תצא:

1 פרישה פתח ↗

שכבר הוחזקה להיות אנשיה מתים ואע"ג דאמרינן בעלמא תלתא זימני הוה חזקה הכא דאיכא סכנת נפשות אזלינן לחומרא כ"פ דהלכה כר' דסבר בשתי פעמים הוחוקה מפרש הטעם בגמרא משום דמעיין גורם וי"א מזל גורם ועיין בדרישה:

1 מלאכת שלמה על משנה יבמות פתח ↗

מונה משעה שהפילה. כיון דקתני סתמא אפי' הפילה תוך מ' יום לעיבורה דלא הוי אלא כמיא בעלמא מונה לה בשעה שהפילה ואם שהתה עשר שנים ולא נתעברה יוציא ויתן כתובה או ישא אשה אחרת עליה נמוקי יוסף: והכריח ורב אלפס ז"ל דכל הני דאיתא בגמ' דיוציא ויתן כתובה הייני דוקא מנה מאתים אבל תוספת לא וכמו שכתבתי באורך ס"פ אלמנה נזונת: ובטור אה"ע סי' ט' וסי' קנ"ד וכתוב שם בב"י בשם תשובת הריב"ש ז"ל דעת קצת מפרשי' דדוקא קתני מתני' שהתה עשר שנים ולא ילדה הא אם ילדה ולד של קיימא אע"פ שעדיין לא קיים מצות פריה ורביה אין כופין אותו להוציא מיהו היינו בזו שלא הוחזקה עקרה עדיין ואפשר שתלד לו עוד שהרי כבר זכה ליבנות ממנה אבל בזקנה שאין לה תקנה אע"פ שילדה לו כיון שאין לו בנים כשיעור הצריך לקיום המצוה כופין אותו להוציא אין צריך לומר לדעת מי שאומר דשהתה עשר שנים ולא ילדה ארישא קאי כלומר שלא ילדה ולד קיימא השיעור הצריך ע"כ ונרמז קצת ממנו כבר בשם נמוקי יוסף:

« טור Even HaEzer 8 טור Even HaEzer 10 »